בעידן הביג דאטה והמוביליות, מחשוב הענן ודרישות האחסון המשתנות, שרתים וירטואלים מתברגים יפה במערך האחסון הארגוני, ואף ותופסים בו מקום של כבוד. בין אפשרויות האחסון השונות בולטות במיוחד האופציות של VPS – שרת וירטואלי פרטי, שרת ייעודי ושרת שיתופי. לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות והתאמה מיוחדת לדרישות.

הקריטריונים המשותפים בין השרתים השונים

• שרת ייעודי ושרת שיתופי שניהם סוגים של שרת פיזי, אשר מאוחסן בחוות שרתים ומשאבי המחשוב העומדים לרשות הלקוח מוגדרים וקבועים לאורך כל תקופת ההתקשרות בין הלקוח לבין הספק. כלומר, יש לכם כמות משאבים נקובה ומסוימת, איתה תצטרכו להסתדר. לעומתם, שרת וירטואלי הוא שרת גמיש המאוחסן בענן ומאפשר התאמה לצרכים משתנים.
• שרתים וירטואליים פרטיים ושרתים שיתופיים מארחים מספר לקוחות ואינם מוקצים רק ללקוח אחד, בניגוד לשרת הייעודי.
• שרתים וירטואלים פרטיים ושרתים ייעודיים נהנים מרמות אבטחה גבוהות יותר מאשר שרתים שיתופיים. כל אפשרות והיתרונות אותם היא מביאה לאבטחה המוגברת: שרת ייעודי מאובטח יותר משרת משותף בגלל שהוא מיועד ללקוח ספציפי אחד בלבד ואיננו משותף עם לקוחות אחרים. בשרת VPS , למרות ה"שיתופיות" (לכאורה) שלו, גישות ה-FTP ו-POP נפרדות מהשכנים האחרים בשרת ולכן, כל יחידה כזו מהווה יחידת אחסון העומדת (מבחינת האבטחה) בפני עצמה.

ההבדלים בין השרתים השונים 

על מנת להמחיש את ההבדלים בין השרתים השונים, נביא דוגמה מהמציאות היומית שלנו – מתחום הנדל"ן:

שרתים ייעודיים – שרת ייעודי דומה לבית בודד ופרטי, אשר נמצא על חלקת אדמה, במנותק מכל שכן. הדייר בו רשאי לעשות כאוות נפשו, אבל כל האחריות לתחזוקה ועלויותיה מוטלות עליו.

שרתים וירטואלים – שרת וירטואלי (VPS) הוא דירה בקומפלקס דירות. הלקוחות המאוחסנים בקומפלקס כזה נהנים ממשאבים ומתשתיות משל עצמם, אבל אינם נושאים בעלויות הכרוכות באחזקת בית בודד ופרטי, שכן העלויות מתחלקות בין תושבי הקומפלקס.

שרתים משותפים – שרת משותף הוא בניין רכבת בו דירות רבות והמשאבים משותפים לכל הגרים בו. אם מישהו ילכלך את הגינה או יצייר גרפיטי על קיר הכניסה לבניין, כל הדיירים יסבלו מכך. אם פורץ יצליח לחדור לתוך הבניין, הוא יוכל בקלות לעבור בין דירה אחת לשנייה (בעיית אבטחה – זוכרים?).

אז איך בוחרים בין השרתים?

הנה מספר קווים מנחים:

• אם מדובר בחומר בכמות מוגדרת, אשר אין לו רגישות מרובה ואין לו דרישות אבטחה מיוחדות – תוכלו להסתפק בשרת שיתופי.
• אם מדובר במשאבים בכמות מוגדרת (או אפילו בצמיחה מתוכננת עד לגבול ידוע מראש) ובמידע אשר יש לו דרישות אבטחה גבוהות במיוחד ויש לכם יכולות ניהול עצמיות לשרת – תוכלו לבחור בשרת ייעודי. במידה והחומר רגיש מאד ובכמות מוגדרת ואין לכם יכולות ניהול, תוכלו לבחור באופציה של שרת ייעודי מנוהל.
• אם אתם זקוקים למשאבים גמישים ורמת אבטחה סבירה ואין לכם יכולות ניהול עצמיות, שרת וירטואלי יענה על דרישותיכם.
• סוג נוסף המהווה סינתזה בין השרת הווירטואלי והשרת הייעודי הוא השרת ההיברידי, אשר מאפשר לכם ליהנות מצד אחד מאבטחה גבוהה במיוחד לחומר רגיש (שמעניק השרת הייעודי) ומצד שני מהגמישות במשאבים שמציע לכם שרת ה-VPS לחומר שרגישותו גבוהה פחות.